מה המחקר אומר
מבחן זיכרון: זיכרון עבודה, זיכרון לטווח קצר ואיך בודקים אותם
מה ההבדל בין זיכרון לטווח קצר לזיכרון עבודה, כמה אפשר להחזיק בראש, ואיך בודקים זיכרון בפועל. וגם: האם זיכרון צילומי קיים, ומה באמת עוזר לזכור.
בעמוד הזה
מבחן זיכרון נשמע כמו דבר פשוט: מראים לכם משהו, ובודקים כמה זכרתם. אבל "זיכרון" הוא לא יכולת אחת. לזכור קוד אימות לכמה שניות, לחבר בראש שלושה מספרים, ולזכור איפה הייתם בחופשה לפני עשר שנים, הן משימות שונות מאוד. במאמר הזה נסביר מה ההבדל בין זיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח ארוך, איך בודקים כל אחד מהם, ומה באמת עוזר לזכור.
זיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח ארוך
- זיכרון לטווח קצר הוא היכולת להחזיק מידע בראש לזמן קצר, כמו קוד שמעתיקים מהטלפון למסך.
- זיכרון עבודה הוא היכולת להחזיק מידע וגם לעבוד איתו באותו זמן: לחשב תרגיל בראש, לעקוב אחרי הוראות דרך, או לזכור את תחילת המשפט עד שמגיעים לסופו.
- זיכרון לטווח ארוך הוא המאגר הגדול: ידע, מילים, אירועים ומיומנויות, שנשמרים לאורך ימים ושנים.
המודל המוכר ביותר לזיכרון עבודה הוצע ב-1974 על ידי אלן באדלי וגרהם היץ׳. לפי המודל, יש "מנהל מרכזי" שמכוון את הקשב, ושתי מערכות עזר: "לולאה פונולוגית" לצלילים ולמילים, ו"לוח שרטוט חזותי-מרחבי" לתמונות ולמיקומים. ב-2000 הוסיף באדלי רכיב רביעי, "החוצץ האפיזודי", שמחבר בין המערכות לבין הזיכרון לטווח הארוך.
כמה אפשר להחזיק בראש בבת אחת
ב-1956 פרסם הפסיכולוג ג׳ורג׳ מילר מאמר מפורסם בשם "המספר המופלא שבע, פלוס מינוס שתיים". הוא סיכם ממצאים שלפיהם אנשים זוכרים בטווח הקצר בערך שבעה פריטים. ב-2001 טען נלסון קואן שהמספר שבע היה בעיקר הערכה גסה ואמצעי רטורי, ולא גבול אמיתי. כשמונעים מאנשים לחזור על המידע או לקבץ אותו, הראה קואן, הקיבולת קרובה יותר לשלוש עד חמש "יחידות", כלומר בערך ארבע.
המילה החשובה כאן היא "יחידה" (chunk). הרצף 1-9-4-8 הוא ארבע ספרות, אבל מי שרואה בו את השנה 1948 מחזיק יחידה אחת. בגלל זה מספר טלפון נזכר בקלות רבה יותר כשהוא מחולק לקבוצות.
מבחן זיכרון: שלוש שיטות מוכרות
טווח ספרות (Digit Span). זה מבחן זיכרון המספרים הקלאסי, ואולי מבחן הזיכרון לטווח קצר המוכר ביותר. הבודק מקריא רצף ספרות, ואתם חוזרים עליו. הרצפים מתארכים, והרצף הארוך ביותר שזכרתם בלי טעות הוא הטווח שלכם. בגרסה "קדימה" חוזרים על הרצף כמו שהוא. בגרסה "אחורה" צריך להפוך את הסדר, וזה כבר דורש זיכרון עבודה. טווח ספרות הוא חלק ממבחני אינטליגנציה רבים, ובהם מבחן וכסלר למבוגרים (WAIS). אצל מבוגרים הטווח הממוצע הוא בערך שבע ספרות, פלוס מינוס שתיים.
משימת n-back. רואים רצף של פריטים, אחד אחרי השני, וצריך לסמן מתי הפריט הנוכחי זהה לזה שהופיע n צעדים קודם. ב-2-back, למשל, משווים כל פריט לפריט שהופיע שניים לפניו. את המשימה הציג וויין קירשנר ב-1958, והיא נפוצה מאוד במחקר על זיכרון עבודה.
קוביות קורסי (Corsi blocks). זה מבחן של זיכרון חזותי-מרחבי. על לוח מונחות עד תשע קוביות זהות. הבודק נוגע בכמה מהן לפי סדר מסוים, ואתם צריכים לחזור על אותו רצף. הטווח הממוצע אצל מבוגרים הוא בערך חמש עד שש קוביות.
משחק קטן: נסו בעצמכם
זה משחק, לא מבחן. אין לו ציון ואין קבוצת השוואה. זו רק טעימה מהתחושה של משימת טווח ספרות.
- קראו את הרצף הבא פעם אחת, בקצב רגיל: 4 9 2 7 5 1
- כסו אותו ביד, וספרו לאט עד חמש.
- נסו לומר את הרצף בקול, באותו סדר.
ועכשיו גרסה קשה יותר. קראו את הרצף 8 3 6 1, כסו אותו, ונסו לומר אותו בסדר הפוך. התשובה הנכונה: 1, 6, 3, 8.
שימו לב מה עשיתם כדי להצליח. אולי חזרתם על הספרות בלחש, ואולי חילקתם אותן לזוגות. אסטרטגיות כאלה משנות את התוצאה, ולכן כשאנשי מקצוע בודקים זיכרון, הם מקפידים על הוראות ותנאים קבועים.
זיכרון צילומי: מה קיים ומה מיתוס
הרבה אנשים מחפשים "מבחן זיכרון צילומי", אבל כדאי להבחין בין שני דברים.
דימוי אידטי הוא תופעה שנחקרה אצל ילדים: היכולת "לראות" תמונה עוד זמן מה אחרי שהיא נעלמה, כאילו היא מוקרנת על משטח. החוקר ראלף הייבר, שחקר ילדים בגילי בית הספר היסודי במשך עשר שנים, כתב ב-1979 שדימוי כזה קיים רק אצל אחוז קטן מהילדים בגילים 6 עד 12, וכמעט לא קיים אצל מבוגרים. ההערכות המקובלות מדברות על 2% עד 10% מהילדים בגילים האלה.
זיכרון צילומי במובן הפופולרי, כלומר "לצלם" עמוד טקסט ולקרוא אותו אחר כך מהזיכרון, מעולם לא הודגם באופן משכנע. גם אלופי תחרויות זיכרון לא טוענים שיש להם זיכרון כזה. הם משתמשים בשיטות זכירה שאימנו. לכן "מבחן זיכרון צילומי" ברשת בודק בדרך כלל זיכרון חזותי רגיל, ולא יכולת מיוחדת.
מה באמת עוזר לזכור ביום-יום
- לשלוף, ולא רק לקרוא שוב. בניסוי של רודיגר וקרפיקה (2006), סטודנטים שנבחנו על טקסט זכרו אותו אחרי שבוע טוב יותר מסטודנטים שקראו אותו שוב. כרטיסיות, או ניסיון לסכם בעל פה בלי להציץ, הם דרכים פשוטות לתרגל שליפה.
- לפזר את הלמידה. סקירה משנת 2006 של ניקולס ספדה ועמיתיו מצאה שלמידה שמפוזרת על פני כמה מפגשים נזכרת טוב יותר מלמידה מרוכזת. סקירה גדולה משנת 2013 של ג׳ון דנלוסקי ועמיתיו דירגה את שתי השיטות האלה, שליפה ופיזור, כבעלות התועלת הגבוהה ביותר מבין עשר שיטות למידה נפוצות. קריאה חוזרת והדגשה בטוש קיבלו דירוג נמוך.
- לישון. לפי סקירה של ביורן ראש ויאן בורן (2013), יותר ממאה שנים של מחקר מראות ששינה עוזרת לשמור על מה שלמדנו. לפי התפיסה המקובלת היום, בזמן השינה המוח מייצב זיכרונות חדשים.
- לקבץ ולתת משמעות. כמו בדוגמה של 1948, מידע שמתחבר למשהו מוכר תופס פחות מקום בזיכרון העבודה.
אימון מוחי לשיפור הזיכרון: מה המחקר מצא
אפליקציות רבות מציעות אימון מוחי לשיפור הזיכרון. השאלה היא אם השיפור יוצא מחוץ למשחק. מטה-אנליזה משנת 2016 של מוניקה מלבי-לרווג ועמיתיה, על 87 פרסומים, מצאה שאימון זיכרון עבודה משפר את המשימות שאומנו בטווח הקצר. עדות משכנעת להשפעה על מבחני אינטליגנציה, על הבנת הנקרא או על חשבון לא נמצאה. במילים אחרות: משתפרים מאוד במשחק, והרבה פחות בכל השאר. הפירוט נמצא במאמר אימון מוחי: מה עובד ומה לא, ומה המחקר אומר על שיפור יכולות חשיבה בכלל, במאמר האם אפשר לשפר IQ?
מתי לפנות לרופא
לשכוח שם או מפתחות קורה לכולם. אבל אם אתם, או מישהו קרוב אליכם, מרגישים שינוי בזיכרון שמפריע לחיי היום-יום, הכתובת היא רופא או רופאת משפחה, ולא אפליקציה או חידון ברשת. מבחן זיכרון אונליין לא יכול לאבחן, וגם לא להרגיע.
זיכרון עבודה ב-IQ CHECK
זיכרון עבודה הוא אחד משישת התחומים במבחן של IQ CHECK, לצד זיהוי דפוסים, חשיבה לוגית, חשיבה מספרית, חשיבה מילולית ותפיסה מרחבית. המבחן כולל 40 שאלות ונמשך כ-20 דקות, ובסופו יש פירוט לפי התחומים. איך נראות שאלות זיכרון ושאר סוגי השאלות במבחני חשיבה, תמצאו במאמר סוגי שאלות במבחני חשיבה.
חשוב לדעת: המבחן נותן הערכה לא-סטנדרטית להיכרות עצמית, לא מבחן קליני ולא אבחון, ובוודאי לא בדיקת זיכרון רפואית. רוצים לראות איך זיכרון העבודה שלכם מסתדר לצד שאר התחומים? להתחיל את המבחן.
מקורות
- 1.Baddeley, A. D., & Hitch, G. (1974). Working memory (נפתח בחלון חדש)
Psychology of Learning and Motivation, 8, 47–89
- 2.Baddeley, A. (2000). The episodic buffer: A new component of working memory? (נפתח בחלון חדש)
Trends in Cognitive Sciences, 4(11), 417–423
- 3.
- 4.Cowan, N. (2001). The magical number 4 in short-term memory: A reconsideration of mental storage capacity (נפתח בחלון חדש)
Behavioral and Brain Sciences, 24(1), 87–114
- 5.
- 6.Kirchner, W. K. (1958). Age differences in short-term retention of rapidly changing information (נפתח בחלון חדש)
Journal of Experimental Psychology, 55(4), 352–358
- 7.
- 8.Haber, R. N. (1979). Twenty years of haunting eidetic imagery: Where's the ghost? (נפתח בחלון חדש)
Behavioral and Brain Sciences, 2(4), 583–594
- 9.Eidetic memory (נפתח בחלון חדש)
Wikipedia
- 10.Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). Test-enhanced learning: Taking memory tests improves long-term retention (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science, 17(3), 249–255
- 11.Cepeda, N. J., et al. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis (נפתח בחלון חדש)
Psychological Bulletin, 132(3), 354–380
- 12.Dunlosky, J., et al. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58
- 13.Rasch, B., & Born, J. (2013). About sleep's role in memory (נפתח בחלון חדש)
Physiological Reviews, 93(2), 681–766
- 14.Melby-Lervåg, M., Redick, T. S., & Hulme, C. (2016). Working memory training does not improve performance on measures of intelligence or other measures of "far transfer" (נפתח בחלון חדש)
Perspectives on Psychological Science, 11(4), 512–534