מה המחקר אומר
אימון מוחי: מה עובד ומה לא, לפי המחקר
משחקי אימון מוחי יכולים להיות תחביב מצוין, אבל האם הם משפרים זיכרון, ריכוז או IQ מחוץ למשחק? מה מצאו הסקירות הגדולות, ומה כן עוזר כשרוצים ללמוד ולזכור טוב יותר.
בעמוד הזה
אפליקציות של אימון מוחי מבטיחות לא מעט: עשר דקות ביום, ומוח חד יותר. מיליוני אנשים משחקים בהן, ורבים מרגישים שהן עוזרות. אז מה המחקר אומר? התשובה הקצרה: משתפרים מאוד במה שמתרגלים, והרבה פחות בכל השאר. התשובה הארוכה מעניינת יותר, ויש בה גם כמה עצות שימושיות.
מה זה "אימון מוחי"
בדרך כלל הכוונה למשחקים ותרגילים ממוחשבים קצרים: זיכרון של רצפים, מציאת צורות, חשבון מהיר, ריכוז מול הסחות. הרעיון הוא שהשיפור במשחק "יגלוש" לחיים: לזיכרון ביום-יום, לריכוז בעבודה, ואולי גם לציון במבחן IQ.
חשוב להבחין בין זה לבין שיקום קוגניטיבי, שאנשי מקצוע מתאימים אישית אחרי פגיעה או מחלה. זה תחום טיפולי נפרד, והמאמר הזה לא עוסק בו.
העברה קרובה והעברה רחוקה
החוקרים מבחינים בין שני סוגים של שיפור:
- העברה קרובה: שיפור במשחק עצמו ובמשימות שדומות לו מאוד. זה כמעט תמיד קורה.
- העברה רחוקה: שיפור ביכולות אחרות, למשל במבחני אינטליגנציה, בציונים בלימודים או בזיכרון ביום-יום. כאן נמצאת כל המחלוקת.
מה מצאו הסקירות הגדולות
2014: שני מכתבים פתוחים. קבוצה של יותר מ-70 מדענים, בהובלת המרכז לחקר אריכות ימים של אוניברסיטת סטנפורד ומכון מקס פלנק להתפתחות האדם, פרסמה הצהרה שלפיה משחקי אימון מוחי אינם דרך מבוססת מדעית לשפר תפקוד קוגניטיבי או לעכב ירידה קוגניטיבית. כמה חודשים אחר כך פרסמה קבוצה של 133 מדענים ואנשי מקצוע מכתב נגדי, שטען שיש עדויות רבות לתועלת.
2016: הסקירה המקיפה. כדי להכריע, צוות חוקרים בראשות דניאל סימונס בדק את המחקרים שחברות האימון המוחי עצמן הציגו כראיות. המסקנה: יש עדויות רבות לשיפור במשימות שאומנו, פחות עדויות לשיפור במשימות קרובות, ומעט עדויות לשיפור במשימות רחוקות או בתפקוד היומיומי. רבים מהמחקרים גם סבלו מבעיות בתכנון או בניתוח.
זיכרון עבודה. מטה-אנליזה משנת 2016 על 87 פרסומים מצאה שאימון זיכרון עבודה משפר את משימות הזיכרון שאומנו בטווח הקצר, אבל לא נמצאה עדות משכנעת להשפעה על מבחני אינטליגנציה, על הבנת הנקרא או על חשבון.
2019: מבט על כל התחום. סדרת מטה-אנליזות של ג׳ובאני סאלה ופרננד גובה מצאה השפעה מזערית של אימונים קוגניטיביים על יכולות חשיבה כלליות, וההבדלים בין המחקרים הוסברו בעיקר באיכות שלהם.
המקרה של Lumosity
בינואר 2016 הגיעה החברה שמאחורי אפליקציית Lumosity להסדר עם נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית (FTC), ושילמה 2 מיליון דולר. לפי ה-FTC, החברה פרסמה, בלי בסיס מדעי מספיק, שהמשחקים שלה משפרים ביצועים בעבודה ובלימודים ודוחים ירידה קוגניטיבית שקשורה לגיל. נקבע גם פסק דין של 50 מיליון דולר, שהושעה בגלל מצבה הכספי של החברה. ה-FTC טענה גם שחלק מההמלצות של לקוחות באתר נאספו בתחרויות עם פרסים, בלי שהדבר נאמר. הלקח לצרכנים פשוט: הבטחה גדולה דורשת ראיה גדולה.
ומה עם שחמט ומוזיקה?
אותה שאלה של העברה רחוקה נבדקה גם בתחביבים "חכמים". ב-2017 פרסמו סאלה וגובה מטה-אנליזות על לימוד שחמט ולימוד מוזיקה אצל ילדים, ובדקו את ההשפעה על יכולות חשיבה ועל הישגים בלימודים. ההשפעות שנמצאו היו קטנות עד בינוניות, אבל ככל שהמחקר היה מתוכנן טוב יותר, למשל עם קבוצת ביקורת פעילה, ההשפעה הייתה קטנה יותר. המסקנה שלהם: העברה רחוקה של למידה מתרחשת רק לעיתים רחוקות.
זה לא אומר שאין טעם ללמוד שחמט או לנגן. אלה מיומנויות עשירות, מהנות וחברתיות, ששוות את המאמץ בזכות עצמן. פשוט כדאי ללמוד אותן בשבילן, ולא כתרופה לאינטליגנציה.
איך מזהים הבטחה מוגזמת
כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם בפרסומות למשחקי חשיבה:
- "מוכח מדעית", בלי קישור למחקר. מחקר אמיתי אפשר לציין בשמו.
- הבטחה למנוע מחלה או לטפל בה. זו טענה רפואית, והיא דורשת ראיות רפואיות.
- "מעלה את ה-IQ ב-X נקודות". אין לכך תמיכה במחקרים הגדולים.
- המלצות של לקוחות במקום נתונים. המלצה מספרת על חוויה, לא על השפעה.
- מחקר אחד קטן, בלי קבוצת ביקורת. כך בדיוק נראו רבים מהמחקרים שהסקירה של 2016 מצאה בהם בעיות.
אז למה זה מרגיש שזה עובד?
כי משהו באמת משתפר: אתם, במשחק. לומדים את החוקים, מפתחים אסטרטגיות, מגיבים מהר יותר, והציון עולה. זו התקדמות אמיתית, פשוט לא בהכרח מחוץ למשחק. בנוסף, הרגל קבוע ותחושת הצלחה עושים טוב, וזו סיבה לגיטימית לשחק.
מה כן עוזר כשרוצים ללמוד ולזכור
אם המטרה היא ללמוד חומר ולזכור אותו, יש שתי שיטות שקיבלו תמיכה מחקרית חזקה:
- לבחון את עצמכם. לשלוף מהזיכרון במקום לקרוא שוב. בניסוי של רודיגר וקרפיקה (2006), סטודנטים שנבחנו על טקסט זכרו אותו אחרי שבוע טוב יותר מסטודנטים שקראו אותו שוב, אף שמי שקראו שוב היו בטוחים יותר בעצמם.
- לפזר את הלמידה על פני זמן. כמה מפגשים קצרים לאורך ימים עובדים טוב יותר ממרתון אחד.
סקירה גדולה משנת 2013 דירגה את שתי השיטות האלה כבעלות התועלת הגבוהה ביותר מבין עשר שיטות למידה נפוצות. קריאה חוזרת והדגשה בטוש, שתיים מהשיטות האהובות על סטודנטים, קיבלו דירוג נמוך.
ועוד כמה עקרונות:
- תרגלו את המיומנות שאתם צריכים. רוצים חשבון בראש מהיר יותר? תרגלו חשבון בראש. רוצים לזכור שמות? תרגלו שמות.
- למדו משהו חדש ומורכב. שפה, כלי נגינה או תחום חדש הם תרגול עשיר ומגוון, ושווים את המאמץ בזכות עצמם, גם בלי הבטחה לגבי IQ.
- אל תזלזלו בעייפות. עייפות פוגעת בריכוז ובזיכרון לטווח קצר, וזה מורגש מיד גם במבחנים וגם במשחקים.
- חיים פעילים. ההצהרה של סטנפורד ומקס פלנק המליצה על אורח חיים פעיל ומעורב חברתית, במקום להסתמך על משחקים.
איך ליהנות ממשחקי חשיבה עם ציפיות נכונות
- שחקו כי זה כיף, לא כי זו תרופה.
- העדיפו מפגשים קצרים וקבועים על פני מרתונים.
- מדדו התקדמות במשחק עצמו, ושמחו בה.
- היזהרו מתשלום על הבטחות להעלאת IQ או למניעת מחלות.
- אם יש לכם דאגה לגבי זיכרון או קשב, אצלכם או אצל קרוב, פנו לאיש מקצוע ולא לאפליקציה.
האימונים ב-IQ CHECK
במנוי של IQ CHECK יש עשרה משחקי חשיבה קצרים, של 2 עד 4 דקות, עם תוכנית יומית. אנחנו אומרים את זה גם בעמוד האימונים: כשהציון במשחק עולה, זו התקדמות במשחק הזה, באסטרטגיה ובריכוז. אנחנו לא מבטיחים שאימון כזה מעלה IQ או משנה יכולת קוגניטיבית מחוץ למשחק. גם המבחן עצמו נותן הערכה לא-סטנדרטית להיכרות עצמית, לא מבחן קליני ולא אבחון.
רוצים לראות מאיפה אתם מתחילים? להתחיל את המבחן. ואם מעניין אתכם מה המחקר אומר על שיפור IQ בכלל, המשיכו למאמר האם אפשר לשפר IQ?
מקורות
- 1.Simons, D. J., et al. (2016). Do "brain-training" programs work? (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science in the Public Interest, 17(3), 103–186
- 2.A consensus on the brain training industry from the scientific community (2014) (נפתח בחלון חדש)
Stanford Center on Longevity ו-Max Planck Institute for Human Development
- 3.Melby-Lervåg, M., Redick, T. S., & Hulme, C. (2016). Working memory training does not improve performance on measures of intelligence or other measures of "far transfer" (נפתח בחלון חדש)
Perspectives on Psychological Science, 11(4), 512–534
- 4.Sala, G., & Gobet, F. (2019). Cognitive training does not enhance general cognition (נפתח בחלון חדש)
Trends in Cognitive Sciences, 23(1), 9–20
- 5.Sala, G., & Gobet, F. (2017). Does far transfer exist? Negative evidence from chess, music, and working memory training (נפתח בחלון חדש)
Current Directions in Psychological Science, 26(6), 515–520
- 6.
- 7.Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). Test-enhanced learning: Taking memory tests improves long-term retention (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science, 17(3), 249–255
- 8.Dunlosky, J., et al. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58