מה המחקר אומר
האם אפשר לשפר IQ? מה המחקר אומר
אפשר להעלות ציון במבחן IQ, אבל זה לא תמיד אומר שהיכולת השתנתה. מה מראים המחקרים על לימודים, תרגול ומשחקי אימון, ואיפה באמת שווה להשקיע.
בעמוד הזה
בשאלה "האם אפשר לשפר IQ" מסתתרות בעצם שתי שאלות. הראשונה: האם אפשר להעלות את הציון במבחן? התשובה היא כן, ודי בקלות. השנייה: האם אפשר לשפר את היכולת שהמבחן מנסה למדוד? כאן התמונה מורכבת יותר, והמחקר מספק תשובה מעניינת. כדאי להחזיק את שתי השאלות בנפרד, כי ההבדל ביניהן חוסך הרבה כסף ואכזבות.
כמה יציב ה-IQ לאורך החיים
ציוני IQ יציבים באופן מפתיע, אבל לא קבועים. במחקר המעקב הסקוטי Lothian Birth Cohort 1921 נבחנו 106 אנשים באותו מבחן בגיל 11 ושוב בגיל 90. המתאם בין שני הציונים היה 0.54, ואחרי תיקון סטטיסטי 0.67. אחרי 79 שנים זה קשר חזק, אבל הוא גם משאיר מקום רב לשינוי: אנשים רבים זזו בדירוג שלהם במהלך החיים.
חשוב לזכור גם מול מה ה-IQ משווה. הציון מחושב מול בני אותו גיל, ולכן IQ יציב לא אומר שהיכולות לא משתנות. ילד בן 14 פותר הרבה יותר שאלות מאשר בגיל 8, ובכל זאת ה-IQ שלו יכול להישאר זהה, כי גם בני גילו השתפרו.
לימודים: הממצא החזק ביותר
אם יש דבר אחד שהמחקר מצביע עליו בעקביות, אלה הלימודים. מטה-אנליזה שפרסמו ב-2018 סטיוארט ריצ׳י ואליוט טאקר-דרוב אספה 142 תוצאות מ-42 מאגרי נתונים, עם יותר מ-600 אלף משתתפים. החוקרים בחרו מחקרים שמאפשרים לבודד את השפעת הלימודים, למשל מחקרים שבדקו מה קרה כשמדינה האריכה את שנות לימוד החובה. הם מצאו שכל שנת לימודים נוספת קשורה לעלייה של כ-1 עד 5 נקודות IQ, ושההשפעה נשמרת לאורך החיים. המסקנה שלהם: לימודים הם הדרך העקבית והעמידה ביותר שזוהתה עד היום להעלאת אינטליגנציה.
זה לא טריק מהיר. מדובר בשנים של למידה, קריאה ותרגול חשיבה. אבל זה מזכיר שיכולת חשיבה מתפתחת מתוך שימוש בה.
גם בקנה מידה של אוכלוסיות שלמות רואים את השפעת הסביבה. במהלך המאה ה-20 עלו הציונים במבחני אינטליגנציה בכ-3 נקודות לעשור בארצות הברית, תופעה שנקראת אפקט פלין. בין ההסברים שהוצעו: יותר שנות השכלה, תזונה ובריאות טובות יותר וסביבה מורכבת יותר. על כך במאמר מה זה IQ ממוצע.
תרגול: הציון עולה, אבל מה בדיוק עלה?
מי שנבחן שוב באותו סוג מבחן מקבל בדרך כלל ציון גבוה יותר. מטה-אנליזה משנת 2007 של 50 מחקרים, עם יותר מ-130 אלף משתתפים, מצאה שבמבחן החוזר הציון עולה בממוצע בכרבע סטיית תקן. בסולם IQ, שבו סטיית התקן היא 15, זה שווה ערך לכ-4 נקודות. העלייה הייתה גדולה יותר כשנבחנו שוב באותו נוסח בדיוק, וכשהתרגול לווה בהדרכה ממוקדת.
העלייה הזו אמיתית, אבל היא משקפת בעיקר היכרות עם סוג השאלות, פחות לחץ ואסטרטגיות טובות יותר, ולא בהכרח שינוי ביכולת עצמה. זו הסיבה שאנשי מקצוע נזהרים בפרשנות של מבחן חוזר, וזו גם הסיבה שמבחן ששאלותיו תורגלו מראש כבר לא אומר הרבה. אם אתם רוצים להכיר את סוגי השאלות כדי להגיע רגועים, זה בסדר גמור. פשוט זכרו שהתרגול "נכנס" לציון. סקירה של סוגי השאלות יש במאמר סוגי שאלות במבחני חשיבה, ואיך להתכונן אליהם.
אימון מוחי ומשחקי זיכרון
ב-2008 פורסם מחקר שבו אימון בזיכרון עבודה, במשימה שנקראת n-back, שיפר ביצוע במבחני חשיבה. המחקר עורר התלהבות רבה, אבל מחקרי המשך שהשוו לקבוצות ביקורת פעילות לא מצאו את אותה השפעה. מטה-אנליזה משנת 2016 על 87 פרסומים הסיקה שאימון זיכרון עבודה משפר את המשימות שאומנו בטווח הקצר, אבל אין עדות משכנעת להשפעה על מבחני אינטליגנציה או על כישורים כמו הבנת הנקרא וחשבון. סקירה רחבה משנת 2019, שבדקה אימונים קוגניטיביים מסוגים שונים, מצאה השפעה מזערית על יכולות חשיבה כלליות. הפירוט, כולל מה כן עוזר, נמצא במאמר אימון מוחי: מה עובד ומה לא.
ומה עם "אפקט מוצרט"?
ב-1993 פורסם בכתב העת Nature מחקר שבו סטודנטים שהאזינו לסונטה של מוצרט הצליחו מעט יותר במשימות של חשיבה מרחבית. ההשפעה נמשכה כרבע שעה בלבד, ו-IQ כללי בכלל לא נמדד. למרות זאת, הסיפור הפך במהירות ל"מוצרט מעלה IQ". מטה-אנליזה שפורסמה ב-1999 מצאה שההשפעה קטנה, שהיא לא משקפת שינוי ביכולת החשיבה, ושהיא כנראה נובעת מהנאה ומעוררות. מטה-אנליזה רחבה יותר משנת 2010, שאספה 39 מחקרים, הגיעה למסקנה דומה, ומצאה שההשפעות הגדולות דווחו בעיקר במחקרים שקשורים לחוקרים המקוריים. גם החוקרת הראשית של המחקר המקורי הבהירה שהם מעולם לא טענו שמוצרט משפר אינטליגנציה. מוזיקה היא סיבה מצוינת להאזין, אבל לא דרך להעלות IQ.
ידע מול חשיבה גמישה: מה ממשיך לגדול
פסיכולוגים מבחינים בין שני סוגים של יכולת. חשיבה "פלואידית" היא היכולת לפתור בעיות חדשות, כמו מטריצות וסדרות. חשיבה "גבישית" היא הידע שנצבר: אוצר מילים, ידע כללי והבנה של תחומים. מחקרים על גיל, עוד מימי ג׳ון הורן ורימונד קטל בשנות ה-60, מראים שהחשיבה הפלואידית נוטה להגיע לשיא בבגרות הצעירה ולרדת בהדרגה, ואילו החשיבה הגבישית ממשיכה לגדול או נשמרת לאורך רוב הבגרות. מבחינה מעשית זה אומר שלמידה משתלמת בכל גיל: את מה שצוברים אפשר להמשיך לצבור.
עייפות, לחץ ויום המבחן
ההשפעה המיידית ביותר על הציון שלכם היא המצב שבו אתם מגיעים למבחן. עייפות, רעב, לחץ והסחות דעת פוגעים בריכוז ובזיכרון לטווח קצר, ולכן מורידים ציון. מבחן שנעשה במצב טוב לא "מעלה IQ", אבל הוא מונע מצב שבו הציון מעריך אתכם בחסר. אם אתם רוצים תוצאה שמשקפת אתכם, היבחנו כשאתם ערניים, במקום שקט ובלי לחץ זמן מבחוץ.
על השפעות ארוכות טווח של אורח חיים על חשיבה יש מחקר רב, אבל הוא מחוץ לתחום של המאמר הזה, והמאמר אינו ייעוץ רפואי. אם יש לכם שאלה על זיכרון, קשב או שינה, הכתובת היא איש מקצוע.
אז מה כן כדאי לעשות?
- להמשיך ללמוד. קורס, ספר מאתגר, שפה חדשה. זו ההשקעה שהמחקר תומך בה יותר מכל.
- לתרגל את מה שבאמת רוצים לשפר. רוצים לחשב מהר יותר בראש? תרגלו חשבון. תרגול ישיר עובד טוב יותר ממשחק כללי.
- להתייחס לעלייה בציון אחרי תרגול כאל תרגול. זו התקדמות במבחן, ולא בהכרח שינוי ביכולת.
- להיבחן בתנאים טובים. כך התוצאה תשקף אתכם ולא את העייפות.
- ליהנות ממשחקי חשיבה כמשחקים. הם יכולים להיות הרגל נחמד, בלי הבטחות.
ומה זה אומר על IQ CHECK
אם תעשו את המבחן של IQ CHECK שוב אחרי תרגול, סביר שהציון יעלה, בין השאר כי תכירו את סוגי השאלות. משחקי האימון שבמנוי נועדו לתרגול ולהנאה, ואנחנו לא מבטיחים שהם מעלים IQ או משנים יכולת מחוץ למשחק. והמבחן עצמו נותן הערכה לא-סטנדרטית להיכרות עצמית, לא מבחן קליני ולא אבחון.
רוצים נקודת התחלה? להתחיל את המבחן ולקבל פירוט לפי שישה תחומים.
מקורות
- 1.Ritchie, S. J., & Tucker-Drob, E. M. (2018). How much does education improve intelligence? A meta-analysis (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science, 29(8), 1358–1369
- 2.Deary, I. J., Pattie, A., & Starr, J. M. (2013). The stability of intelligence from age 11 to age 90 years: The Lothian Birth Cohort of 1921 (נפתח בחלון חדש)
Psychological Science, 24(12), 2361–2368
- 3.Hausknecht, J. P., et al. (2007). Retesting in selection: A meta-analysis of coaching and practice effects for tests of cognitive ability (נפתח בחלון חדש)
Journal of Applied Psychology, 92(2), 373–385
- 4.
- 5.Redick, T. S., et al. (2013). No evidence of intelligence improvement after working memory training: A randomized, placebo-controlled study (נפתח בחלון חדש)
Journal of Experimental Psychology: General, 142(2), 359–379
- 6.Melby-Lervåg, M., Redick, T. S., & Hulme, C. (2016). Working memory training does not improve performance on measures of intelligence or other measures of "far transfer" (נפתח בחלון חדש)
Perspectives on Psychological Science, 11(4), 512–534
- 7.Sala, G., & Gobet, F. (2019). Cognitive training does not enhance general cognition (נפתח בחלון חדש)
Trends in Cognitive Sciences, 23(1), 9–20
- 8.
- 9.
- 10.
- 11.Horn, J. L., & Cattell, R. B. (1967). Age differences in fluid and crystallized intelligence (נפתח בחלון חדש)
Acta Psychologica, 26, 107–129
- 12.אפקט פלין (נפתח בחלון חדש)
ויקיפדיה