מבחני אינטליגנציה: וכסלר, רייבן, סטנפורד-בינה ומה ההבדל ביניהם

כשאנשים מחפשים "מבחן IQ רשמי" או "מבחן איי קיו אמיתי", הם מתכוונים בדרך כלל לאחד מכמה מבחני אינטליגנציה מוכרים, שמועברים בידי אנשי מקצוע ומדורגים מול קבוצת השוואה גדולה. השמות חוזרים שוב ושוב: וכסלר, רייבן, סטנפורד-בינה. כאן תמצאו מה כל אחד מהם בודק, למי הוא מיועד, מי רשאי להעביר אותו בישראל, ולמה אי אפשר למצוא את השאלות שלו ברשת.

מה הופך מבחן אינטליגנציה ל"רשמי"

אין מבחן אחד רשמי. יש מבחנים מקצועיים, ומה שמבדיל אותם משאלון רגיל הוא שלושה דברים:

1. העברה אחידה. כל נבחן מקבל אותן הוראות, אותם חומרים ואותם זמנים.
2. נורמות. הציון מחושב מול קבוצת נורמה גדולה ומייצגת של בני אותו גיל. המהדורה הרביעית של מבחן וכסלר למבוגרים, למשל, כוילה על 2,200 אנשים בארצות הברית בגילים 16 עד 90. נתוני הנורמה של המהדורה החמישית נאספו ב-2023–2024, במדגם שנבנה לשקף את נתוני המפקד האמריקאי.
3. פרשנות מקצועית. מי שמעביר את המבחן גם מפרש אותו, יחד עם מידע נוסף על האדם.

נורמות מתיישנות, והן גם תלויות במדינה ובשפה. לכן מבחנים מותאמים ומתוקננים מחדש. בעברית, למשל, הגרסה העדכנית של מבחן וכסלר לילדים היא המהדורה הרביעית, WISC-IV. ברוב המבחנים האלה הציון מוצג בסולם עם ממוצע 100 וסטיית תקן 15, כפי שמוסבר במאמר מה זה IQ.

מבחני וכסלר: WPPSI, WISC ו-WAIS

סדרת וכסלר היא משפחה של מבחנים, כל אחד לגיל אחר. כולם מועברים באופן אישי, אחד על אחד:

מבחן אינטליגנציה וכסלר לילדים (WISC-V) נמשך כ-45 עד 65 דקות, והוא מפיק חמישה מדדים עיקריים: הבנה מילולית, תפיסה חזותית-מרחבית, חשיבה פלואידית, זיכרון עבודה ומהירות עיבוד. הוא משמש בין השאר בסוללת אבחון לזיהוי מחוננות, ולצד מבחני הישגים כשבודקים קשיי למידה. גם אז, האבחנה לא אמורה להישען על ציון IQ בלבד.

מבחן וכסלר למבוגרים (WAIS) בנוי באותו היגיון. במהדורה החמישית, הציון הכולל נשען על שבעה מבחני משנה. את המדדים שלו, ואת השינוי בין המהדורה הרביעית לחמישית, פירטנו במאמר מבחן IQ אונליין: מה הוא באמת מודד?, ולכן לא נחזור עליהם כאן.

מבחן רייבן: מטריצות בלי מילים

מבחן המטריצות המתקדמות של רייבן פורסם לראשונה ב-1938 בבריטניה. הוא לא משתמש במילים בכלל, ונחשב להערכה לא-מילולית של חשיבה פלואידית: היכולת למצוא חוקיות חדשה, בלי להסתמך על ידע שנלמד.

• הגרסה הסטנדרטית כוללת 60 שאלות בחמש סדרות של 12, מהקלה לקשה.
• הגרסה הצבעונית מיועדת בעיקר לילדים בני 5 עד 11, לאנשים מבוגרים ולאנשים עם מוגבלויות.
• הגרסה המתקדמת כוללת 48 שאלות, ומיועדת למתבגרים ולמבוגרים עם יכולת מעל הממוצע.

בכל שאלה מוצגת תבנית גרפית שחסר בה חלק, ובוחרים את החלק החסר מתוך שש עד שמונה אפשרויות. בניגוד למבחני וכסלר, אפשר להעביר את מבחן רייבן גם בקבוצה, ולא רק באופן אישי.

איך נראית שאלה במבחן מטריצות

הנה דוגמה שנכתבה במיוחד למאמר הזה. דמיינו טבלה של שלוש שורות ושלוש עמודות. בכל תא יש חץ ונקודות:

• שורה ראשונה: חץ למעלה עם נקודה אחת, חץ ימינה עם שתי נקודות, חץ למטה עם שלוש נקודות.
• שורה שנייה: חץ ימינה עם נקודה אחת, חץ למטה עם שתי נקודות, חץ שמאלה עם שלוש נקודות.
• שורה שלישית: חץ למטה עם נקודה אחת, חץ שמאלה עם שתי נקודות, ותא ריק.

האפשרויות: (א) חץ למעלה עם שתי נקודות, (ב) חץ למטה עם שלוש נקודות, (ג) חץ למעלה עם שלוש נקודות, (ד) חץ שמאלה עם שלוש נקודות.

הפתרון: (ג). יש כאן שני חוקים. הראשון: בכל שורה החץ מסתובב רבע סיבוב עם כיוון השעון מתא לתא, ולכן אחרי "שמאלה" בא "למעלה". השני: מספר הנקודות קבוע בכל עמודה, ובעמודה השלישית יש שלוש. אפשרות (א) עומדת רק בחוק הראשון, (ב) ו-(ד) רק בשני, ורק (ג) עומדת בשניהם. עוד סוגי שאלות, עם דוגמאות פתורות, יש במאמר סוגי שאלות במבחני חשיבה.

סטנפורד-בינה

זה צאצא ישיר של מבחן האינטליגנציה הראשון. ב-1916 פרסם לואיס טרמן מאוניברסיטת סטנפורד גרסה מתוקנת של מבחן בינה-סימון הצרפתי. המהדורה החמישית, משנת 2003, מתאימה מגיל שנתיים, ובודקת חמישה תחומים: חשיבה פלואידית, ידע, חשיבה כמותית, עיבוד חזותי-מרחבי וזיכרון עבודה. לכל מבחן משנה מילולי יש בו מקבילה לא-מילולית. הוא מועבר באופן אישי, והמשך שלו נע בין רבע שעה לשעה ורבע, לפי הגיל והיכולת.

מבחני אינטליגנציה נוספים שכדאי להכיר

• קאופמן לילדים (KABC-II): סוללה שפיתחו אלן ונדין קאופמן. המהדורה השנייה יצאה ב-2004, והיא מיועדת לגילאי 3 עד 18 ומועברת באופן אישי.
• וודקוק-ג׳ונסון: סוללת יכולות קוגניטיביות שבנויה על תיאוריית CHC, שמחלקת את האינטליגנציה ליכולות רחבות. היא מתאימה מגיל שנתיים ועד הגיל המבוגר, והמהדורה החמישית שלה מועברת באופן דיגיטלי.

למה אין "מבחן וכסלר לדוגמא" ברשת

מי שמחפש מבחן וכסלר לדוגמא לא ימצא את השאלות האמיתיות, וזה מכוון. כללי האתיקה של האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה מחייבים פסיכולוגים לשמור על שלמות ואבטחה של חומרי המבחן. גם בישראל, נוהל של משרד הבריאות מזכיר את החובה האתית של פסיכולוגים להימנע מפעולות שמאפשרות שימוש לרעה בכלים פסיכולוגיים, כולל מסירת נתונים גולמיים למי שאינו מוסמך. לפי אותו נוהל, האדם שנבדק זכאי לקבל את הדוח המסכם, אבל חומרי המבחן עצמם הם כלי עבודה ולא חלק ממה שנמסר לו.

הסיבה פשוטה: שאלה שהתפרסמה מפסיקה למדוד. מי שתרגל אותה מראש יקבל ציון גבוה יותר בלי שהיכולת שלו השתנתה. מה שמופיע ברשת תחת השם "וכסלר" הוא לכל היותר שאלות בסגנון דומה שמישהו אחר כתב, בלי הנורמות שהופכות אותן למבחן. למה תרגול מזיז ציון, תמצאו במאמר האם אפשר לשפר IQ?

מי מעביר מבחני אינטליגנציה בישראל

לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, רק מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים, או שקיבל היתר זמני, רשאי לעסוק בפסיכולוגיה. לפי נוהל של משרד הבריאות, אבחון פסיכולוגי הוא חלק מהעיסוק בפסיכולוגיה, והוא ייעשה בידי פסיכולוג עם מומחיות, מיומנות או הכשרה שמתאימות לאבחון, למטרתו ולאוכלוסייה. בפועל, מבחן וכסלר מלא הוא חלק מאבחון אצל פסיכולוג או פסיכולוגית, ולא משהו שעושים לבד מול המסך.

מבחני המחוננים של משרד החינוך הם עניין אחר: מבחני מיון קבוצתיים, עם מטרה אחרת. ההבדלים מוסברים במאמר מבחן מחוננים ומבחן IQ: מה ההבדל.

ואיפה נכנסים מבחנים אונליין?

מבחנים ברשת משתמשים לעיתים קרובות באותם סוגי שאלות: מטריצות, סדרות ואנלוגיות. אבל חסרים להם שני הדברים שהופכים מבחן למקצועי: תנאי העברה אחידים, ונורמות שנאספו ממדגם מייצג. סימן ברור לכך: מנסה מציינת במפורש שהיא לא מקבלת תוצאות של מבחנים ברשת.

זה נכון גם לגבינו. המבחן של IQ CHECK כולל 40 שאלות בשישה תחומים ונמשך כ-20 דקות, והוא נותן הערכה לא-סטנדרטית להיכרות עצמית. הוא לא מבחן קליני, לא אבחון ולא תחליף למבחן וכסלר, והוא עדיין לא כויל מול מדגם נורמטיבי מייצג. הוא מיועד למבוגרים, ולא לבני פחות מ-16. אם אתם סקרנים לראות איך אתם מתמודדים עם שאלות כאלה, להתחיל את המבחן.