איך מחושבים הציון המשוער והטווח — ולמה אין עדיין אחוזון

שלושה שלבים בחישוב

1. בודקים את התשובות — בכל אחד משישה התחומים ובמבחן כולו. אין הורדת נקודות על טעות: תשובה שגויה פשוט אינה נספרת כנכונה.
2. ממירים לסולם בסגנון IQ — סולם שבו 100 הוא אמצע הסולם ו-15 נקודות הן סטיית תקן אחת. ההמרה נעשית לפי שיטת הניקוד וטבלת ההמרה של גרסת המבחן שעשיתם (בחלק מהגרסאות החישוב מביא בחשבון גם את רמת הקושי של כל שאלה).
3. מחשבים טווח סביר — כל מבחן קצר כולל "רעש": מצב רוח, עייפות, ניחוש מוצלח. לכן הציון מוצג יחד עם טווח שבתוכו צפויה התוצאה אם תיבחנו שוב בתנאים דומים.

למה "משוער"?

טבלת ההמרה לסולם היא זמנית. המבחן עדיין לא כויל מול מדגם נורמטיבי מייצג, ולכן ההמרה היא הערכה שקבענו בעצמנו. זו הסיבה שאנחנו קוראים לציון "משוער", מציגים טווח ולא רק מספר, ומדגישים שאין להשוות אותו לתוצאה של הערכה מקצועית.

איך לקרוא את הטווח

התייחסו לכל הטווח כאל התוצאה שלכם, ולא רק למספר שבמרכזו. הבדל של כמה נקודות בין שני אנשים, או בין שני ניסיונות שלכם, לרוב אינו משמעותי.

ולמה אין אחוזון?

אחוזון אומר כמה אחוזים מקבוצת השוואה קיבלו ציון נמוך משלכם. כדי שיהיה לו משמעות צריך קבוצת השוואה אמיתית וגדולה מספיק. לכן:

• אחוזון מוצג רק כשמספיק אנשים השלימו את אותה גרסת מבחן ב-IQ CHECK.
• גם אז, הוא משווה רק למשתמשי IQ CHECK שהשלימו את אותה גרסה — לא לכלל האוכלוסייה בישראל. מי שבוחר לעשות מבחן חשיבה ברשת אינו מדגם מייצג.
• כשהאחוזון מוצג, כתוב לידו מי קבוצת ההשוואה וכמה אנשים יש בה.

ומה עם הפירוט לפי תחומים?

לכל תחום מוצג כמה שאלות פתרתם מתוך כמה, ורמה כללית: נקודת חוזק, ביצוע טוב או מקום לתרגול. בכל תחום יש מספר קטן של שאלות, ולכן כדאי להתייחס לפירוט ככיוון כללי ולא כמדידה מדויקת.